חוקת טיסני מנוע חשמלי ח-1
חוקת טיסני מנוע חשמלי ח-1
תקנות טכניות עבור תחרויות במחלקות החופשיים
3Q מחלקת F1Q – טיסנים עם מנוע חשמלי (ח-1)
3Q1 הגדרה
טיסן בו האנרגיה מסופקת ע”י מנוע(ים) חשמלי(ים) ואשר כוח העילוי נוצר בו ע”י כוחות אווירודינמיים הפועלים על משטחים הנשארים קבועים במהלך הטיסה, מלבד שינוי בזווית ההתקפה. אין להשתמש בטיסנים בעלי גיאומטריה משתנה או שטח משטחים נושאים משתנה.
3Q2 מאפיינים
סוללות מסוג ניקל-קדמיום (NiCad), ניקל מטאל הידראט (NiMH), וליתיום (Li) מותרות לשימוש. מארז סוללות מסוג ליתיום מותר לשימוש בתצורה, “כפי שיוצר”, כולל הכיסוי סביב התאים. אם מתבצע שימוש ביותר מתא אחד, חובה להשתמש במחבר משווה (הערת המתרגם – חיבור מקבילי בין הסוללות ויציאה חיצונית אחת) מארזי סוללות חיצוניות נדרשים להיות בעלי כבל גישור בטיחות לגוף הטיסן.
מנגנוני בטיחות נדרשים למניעת התנעה בלתי רצונית של המנוע(ים) אחרי עצירת המנוע(ים)
חוק B.3.1.a מחטיבה 4b אינו נוגע למחלקה F1Q (חוק “בונה טיסן” – לא ישים)
זמן פעולת המנוע יקבע על סמך סכום אנרגיה מרבי. בנוסף, משך פעולת מנוע מעל ל- 30 שניות נחשב כ- Over run. תקציב האנרגיה לכל טיסן הוא 3 ג’אול לגרם מהמשקל הכללי. לשם חישובי אנרגיה יש להתעלם ממשקל מעבר ל -550 גרם. הגבלת האנרגיה תתבצע ע”י מגבל אנרגיה או על ידי הגבלת משך פעולת המנוע יחסית למקור האנרגיה הנמדד.
א. טיסנים חייבים להיות בעלי חיבור למדיד אנרגיה SET ועלי מגבל אנרגיה ESC. כמות האנרגיה המותרת מתחילה להיות מחושבת משיגור הטיסן. אם למגבל האנרגיה אין יכולת זיהוי רגע שיגור הטיסן, ניתן להתחיל את החישובים מרגע הפעלת המנוע. מכשיר המדידה צריך לחשב את האנרגיה הנצרכת בזמן אמת. לאחר הגעה לקצה מכסת אספקת האנרגיה המנוע (ים) צריך לעצור באופן בלתי הפיך. טיימר הטיסן נשאר עצמאי אבל מכשיר המדידה יכול להודיע לטיימר על סוף אספקת האנרגיה.
ב. בוטל.
בטיסני F1Q מותר להשתמש באמצעי שליטה אלחוטי אך ורק על מנת לגרום לסיום הטיסה (צינוח) או הפסקת פעולת המנוע בצורה בלתי הפיכה. כל תקלה או תפעול בלתי מכוון של אמצעי זה הינו באחריות בלעדית של המטיס.
מספר הטיסנים המותרים לרישום על ידי כל מתחרה הוא ארבעה.
3Q3 מספר טיסות
א. כל מתחרה זכאי לחמש טיסות רשמיות.
ב. כל מתחרה רשאי לטיסה רשמית אחת בכל סיבוב מהתחרות. אורך הסיבוב חייב להתפרסם מראש ואסור שיהיה פחות מ- 30 דקות או יותר מ- 90 דקות. המתחרה חייב להתניע את מנועו ולשגר את הטיסן לטיסה רשמית, כולל ניסיונות טיסה וטיסות חוזרות, במהלך הסיבוב.
3Q4 הגדרה לטיסה רשמית
א. משך הזמן שהושג בניסיון הראשון אלא אם ניסיון זה אינו מוצלח לפי הגדרת 3Q5 אם הניסיון מוגדר כלא מוצלח לפי הגדרת 3Q5 סעיף ג’ וניסיון שני לא בוצע ייחשב הזמן שבוצע בניסיון הראשון.
ב. משך הזמן שיושג בניסיון השני. במידה וגם הניסיון השני אינו מוצלח לפי הגדרת 3Q5 סעיפים א’ או ב’ לרשום תוצאת אפס לטיסה.
3Q5 הגדרה לניסיון טיסה לא מוצלח
ניסיון טיסה יוגדר כלא מוצלח כאשר הטיסן שוגר ולפחות אחד מהמקרים הבאים מתרחש. במידה וכך קורה בטיסה הראשונה זכאי המתחרה לניסיון נוסף.
א. משך פעולת המנוע מרגע שחרור הטיסן עולה על הזמן המוגדר ב 3Q2 או 3Q8.
ב. כאשר חלק מהטיסן ניתק תוך כדי השיגור או בזמן הטיסה.
ג. משך הטיסה פחות מאשר 20 שניות.
3Q6 חזרה על ניסיון טיסה
מותר לחזור על ניסיון טיסה כאשר הטיסן מתנגש עם טיסן אחר במהלך טיסתו או באדם ,למעט האדם ששיגר אותו תוך כדי שיגורו. במידה והטיסן המשיך בטיסתו באורך רגיל, המתחרה רשאי לדרוש שהטיסה תחשב כטיסה רשמית גם אם הדרישה נעשית בסוף ניסיון הטיסה.
3Q7 משך הטיסות
זמן הטיסה המרבי שיימדד לכל טיסה הוא שלוש דקות.
במקרה של תנאים מטאורולוגיים יוצאי דופן או קשיים בהחזרת הטיסנים מותר לחבר השופטים להורות על קיצור בזמן המרבי לסיבוב. זמן מרבי ששונה חייב להתפרסם לפני תחילת הסיבוב.
3Q8 דירוג
א. לצורך הדרוג הסופי יילקח סכום זמני הטיסות הרשמיות כמוגדר בסעיף 3Q3 של כל מתחרה.
ב. במטרה לקבוע את הדירוג האישי כאשר יש שיווין תבוצענה טיסות הכרעה נוספות אחרי שהטיסה האחרונה בתחרות הושלמה. זמן הטיסה המרבי יהיה 5 דקות לראשונה מבין טיסות ההכרעה וזמן הטיסה המרבי לטיסות הנוספות יוארך בשתי דקות לכל טיסה.
ג. המארגן יקבע פרק זמן בן 10 דקות במהלכו כל המתחרים המשתתפים בטיסות ההמשך חייבים לשגר את טיסנם. במשך 10 דקות אלה, יהיה המתחרה זכאי לניסיון טיסה שני במקרה של ניסיון ראשון בלתי מוצלח בביצוע טיסת ההמשך, וזאת בהתאם לסעיף 3Q5. נקודות ההזנקה תקבענה בהגרלה עבור כל טיסת המשך.
ד. במקרה של תנאים מטאורולוגיים או ראות לקויה או קושי בהחזרת הטיסנים, חבר השופטים יכול להתיר שינוי מסעיף 3Q2 בדבר זמן טיסה מרבי ו או / הקטנת אנרגיית המנוע ל-2 ג’אוול לגרם וקיצור זמן פעולת המנוע ל – 20 שניות, בהתאם לתנאים.
ה. בוטל.
3Q9 מדידת זמן
א. ראה חטיבה 4b ,סעיף 13.B
ב. מדידת זמן הטיסה מוגבלת לזמנים שהוגדרו ב 3Q7 ו- 3Q8 זמן הטיסה הכולל יילקח מרגע שיגור הטיסן ועד סיום הטיסה.
ג. משך פעולת המנוע צריך להימדד על ידי שני מודדי זמן עם שעוני עצר אלקטרוניים בעלי גביש ותצוגה דיגיטאלית, עם דיוק של לפחות 100/1 שנייה. זמן פעולת המנוע ייקבע לפי ממוצע שני הזמנים שנרשמו וממוצע זה מעוגל לעשירית השנייה הקרובה כלפי מטה.
3Q10 מספר עוזרים
המתחרה זכאי לעוזר אחד בנקודת ההזנקה.
3Q11 שיגור
א. השיגור יתבצע ביד, כאשר המתחרה נמצא על הקרקע (מותרת קפיצה).
ב. כל מתחרה חייב להתניע, לתאם את המנוע או המנועים ולשגר את הטיסן בעצמו.
ג. הטיסן חייב להיות משוגר בטווח של בערך 5 מטרים מנקודת ההזנקה.