טיסני כבלים על קצה המזלג

מאת: נועם ויסמן
באדיבות: טיסן הקריות

כתבה זו מתייחסת למחלקות הטיסנים נהוגי הכבלים בהתאם להגדרתם בחוקה הבינלאומית של ה- F.A.I. ישנן מחלקות רבות נוספות אשר מוגדרות כמחלקות מתחילים, נוער ומחלקות פנים ארציות. בכתבה זו נדון רק במחלקות הבינלאומיות.
במחלקות הכבלים ישנה חלוקה בסיסית לארבע קטגוריות עיקריות:

F2A – טיסני מהירות.
F2B – טיסני אווירובטיקה.
F2C – טיסני מרוץ צוות.
F2D – טיסני דו קרב.

מה זה טיסן נהוג כבלים?

קודם שאכנס להסברים ספציפיים אודות המחלקות הנ”ל אתן קצת הסבר ורקע היסטורי קצר על המחלקה.

טיסני כבלים הינם “טיסנים נהוגים”- כלומר, למטיס ישנה שליטה על הטיסן משך כל זמן טיסתו. בשונה מטיסני הרדיו שבהם השליטה היא באמצעות שלט רחוק וגלי רדיו, השליטה בטיסן הכבלים מבוצעת פיזית באמצעות שני כבלים המחוברים בין המטיס לטיסן.

רעיון זה, עד כמה שהוא נשמע פשוט, לא נולד עם שחר הטיסנאות ולקח כשלושים שנה עד שמישהו חשב עליו. בתחילת ימי הטיסנאות היו רק טיסנים חופשיים, אך בהם לא הייתה יכולת שליטה לאחר שיחרורם. טיסנאים הם עם יצירתי ועקב הרצון ליצירת שליטה נמצא גם פיתרון. הפתרון בא באמצע שנות החמישים כאשר טיסנאי אמריקאי המציא שיטה לנהוג טיסן ע”י שני כבלים. המטיס מחזיק בידו ידית בצורת האות ח’ (U באנגלית), בין הידית לטיסן מחברים שני כבלים דקים. בעזרת מיתקן קטן המצוי בתוך הטיסן מומרת תנועת הכבלים לתנועת ההגאים של הטיסן. בדרך כלל השליטה היא על הגה הגובה של הטיסן אולם בטיסני אירובטיקה (F2B) יש שליטה גם על מדפים בכנף המשפרים את השליטה בטיסן ואת יכולת התמרון שלו.

בעת הטסת הטיסן עומד המטיס במרכז השטח והטיסן טס סביבו במעגלים. המטיס מחזיק את ידית השליטה בידו בצורה אנכית לריצפה, משיכה של הידית מעלה תגרום לטיסן להרים את החרטום ולהפך.

טיסני הכבלים היו הצלחה אדירה ושנים רבות היו המחלקות הדומיננטיות בין חובבי השליטה. בשנות השבעים והשמונים, עם פיתוח רכיבים אלקטרוניים קטנים יותר, החלה תחרות בין יצרני הטיסנים והציוד הנלווה על פיתוח מערכות שליטה אלחוטיות טובות יותר. בד בבד עם התפתחות טיסנאות הרדיו החלה דעיכה בביקוש לטיסני כבלים פשוטים. טיסן רדיו פשוט, נותן יותר הנאה מטיסן כבלים פשוט. אך אין הדבר נכון לגבי הטיסנאות התחרותית. החיבור הפיזי בין המטיס לטיסן נותן תחושת שליטה שונה מזו המתקבלת בטיסני הרדיו ומהווה אתגר שונה ומהנה בהרבה מזה הקיים בהטסה ללא קשר פיזי אל הטיסן. בשנים האחרונות אנו רואים יותר ויותר טיסנאים המתעניינים בטיסניי הכבלים ואף קיים מעבר של טיסנאי רדיו בחזרה לטיסנים נהוגי כבלים.

קוטר מעגל הטיסה נקבע בהתאם לאורך הכבלים. אורך זה נע בין 15 ל- 21 מטר בהתאם למחלקה אותה מטיסים.

מחלקת F2A – טיסני כבלים מהירות (Speed) –

טיסן מהירות נהוג כבלים הנו טיסן המונע ע”י מנוע 2.5 סמ”ק עם צינור תהודה מיוחד המסובב מדחף (בדרך כלל בעל להב אחד) ב 40,000-35,000 סיבובים לדקה. כל זה עם דלק סטנדרטי ללא תוספת ניטרו!!. מהירויות הטיסה של הטובים בעולם היא כ- 300 קילומטר בשעה! טיסן מהירות אופייני הוא טיסן לא סימטרי (ראה תמונה), זאת בשל שינוי מהירות זרימת האויר על הכנף הפנימית של הטיסן למהירותו על פני הכנף החיצונית. הטיסן הינו ללא גלגלים, במקרה הטוב קיים מגלש לנחיתה בסיום הטיסה. מבנה הכנף אלומיניום דק המכופף לצורת חתך סימטרי. גוף הטיסן בדרך כלל בנוי מחומרים מרוכבים עם חלקי מתכת. אורך הכבלים נקבע ל-17.69 מטר. 9 סיבובים ברדיוס כזה שווים ל- 1 ק”מ.

על מנת להמריא הטיסן נרתם לעגלת המראה מיוחדת. העגלה מתנתקת מהטיסן כאשר הטיסן באוויר. המטיס מחזיק ידית נהוג מיוחדת אשר חלק ממידותיה מוגדר בחוקה הבינלאומית. במרכז המעגל יש עמוד מיוחד המסתובב באופן חופשי (מוצב על מסבים כדוריים). גובה העמוד ניתן לכיוון וכל טיסנאי מכוון את העמוד לפני טיסתו. מטרת המטיס להכניס את ידית הנהוג למזלג מיוחד בעמוד. מרגע הכנסת הידית למזלג מתחילים למדוד זמן. לאחר 9 סיבובים עוצרים את שעוני המדידה ומחשבים את מהירות הטיסה. על הטיסן להיות כל זמן הטיסה בגובה מסויים שהרי טיסה גבוהה יותר תגרור קוטר סיבוב קטן יותר ומרחק קצר יותר. בשנים האחרונות פותחו אביזרי מדידה (ע”י טיסנאים) המבוססים קרני לייזר למטרת מדידה אוטומטית ומדויקת יותר.

המחלקה הנה מחלקה טכנית מאוד, אין תרגילים מיוחדים או ביצועים מרשימים. עיקר ההנאה למתחרה הוא על הישגים טכניים. לצופה הפשוט היא מצטיירת כטרוף. מביני דבר היודעים כמה קשה המחלקה יעריכו את ההשקעה. המנועים של טיסני כבלים Speed נחשבים למנועים המתקדמים ביותר בטיסנאות הספורטיבית. יחסית לגודלם הם גם מנועי הבוכנה החזקים ביותר שיש, הם אפילו חזקים יותר ממנועי פורמולה 1 (יחסית לגודלם). צינור התהודה, המוסיף הספק ניכר למנוע, הומצא בשנות הארבעים במאה הקודמת אבל הוכנס לשימוש בטיסנים ע”י שני טיסנאי מהירות אמריקאיים (רוגר טרבולד וביל ווישנבסקי). השימוש הראשון היה ב 1966. באליפות העולם לטיסני כבלים. השניים זכו במקומות ראשון ושני. התוצאות שלהם היו גבוהות באופן כל כך משמעותי מיתר המתחרים שהם שינו לחלוטין את פני המחלקה. לא עבר זמן רב וביתר המחלקות החלו גם כן להשתמש בצינורות תהודה.

בשתי מילים מה זה צינור תהודה:

צינור תהודה הוא משתיק מיוחד המוסיף הספק למנוע. הרעיון פשוט מאוד אבל היישום והתכנון לא. בהסתמך על חוק פיזיקאלי, הנקרא חוק ברנולי, כאשר מהירות פלואיד (נוזל או גז) גדלה, הלחץ שאותו פלואיד גורם על פני השטח קטן ולהפך. פתח הכניסה לצינור התהודה גדול יותר מפתח היציאה. כמות הגזים הנכנסת לצינור התהודה שווה לכמות הגזים הנפלטים ממנו. כל אחד ששיחק בילדותו (או בגרותו) עם צינור מים יודע שכאשר לוחצים על הקצה של צינור המים (מקטינים את פתח היציאה), לחץ זרם המים היוצאים גדל אבל כמות המים לא! בצינור תהודה הגזים נפלטים במהירות יותר גדולה מהמהירות שהם נכנסים אליו. לפי מה שהגדרנו הלחץ ביציאה קטן מהלחץ בכניסה. התופעה המעניינת היא שצינור התהודה, בגלל הפרשי הלחצים ובתנאים מסוימים, נכנס לתהודה. בשל תהודה זו הוא מתחיל לשאוב גזים מהמנוע. פעולת שאיבה זו מקלה על המנוע ומסייעת לו לפתח הספק רב יותר. נשמע פשוט אבל לקח לשני הגאונים האמריקאים כחמש שנים עד שהצליחו ליישם זאת הלכה למעשה. ההסבר הנ”ל הוא לא ההסבר היחידי. וישנן מספר תאוריות נוספות. עד היום לא יודעים בדיוק איך הקונץ הזה עובד אולם יש תמימות דעים שאורך של צינור התהודה קובע. לגבי היתר יש דעות שונות.

מחלקת F2B – טיסני כבלים אירובאטיקה –

מחלקת טיסני אירובאטיקה כמעט לא השתנתה בעשרים השנים האחרונות. התחרות במחלקה זו בנויה על איכות הביצוע של סדרת תרגילים קבועה מראש המוגדרת בחוקה הבינלאומית.

טיסן אירובאטיקה כבלים הוא טיסן גדול יחסית המונע ע”י מנועים בנפח של 10-5 סמ”ק. המנועים בדרך כלל מסובבים פרופלור גדול וטסים לאט יחסית. גובה טיסה מינימאלי הינו 1.2 מטר. טיסן ממוצע הינו בעל מוטת כנף של 1.5 מטר ומשקלו 1.8 – .1.5 ק”ג. לטיסנאי הבא לתחרות ומביא איתו יותר מטיסן אחד עלולה להיווצר בעיית מקום. על מנת לפתור את בעיית ההובלה טיסני אירובאטיקה מודרניים מתפרקים לפעמים לחמישה ואפילו שישה חלקים.

על מנת לקבל תגובות מהירות לניהוג החד של הטיסן שולטים הכבלים בטיסנים ממחלקה זו גם על מדפים הממוקמים בכנף הטיסן, מדפים אלו מגיבים בכיוון ההפוך לתנועת הגה הגובה. בעזרת המדפים הללו ניתן לבצע פניות חדות מאוד ותמרונים מעניינם במיוחד. הטסת טיסני כבלים אירובאטיקה דורשת יכולת ריכוז גבוהה משום שמרגע עליית הטיסן לאוויר יש להמשיך ולהטיסו עד גמר הדלק במנוע, אין יכולת לכבות את המנוע במהלך טיסה וחייבים להמשיך ולשמור אותו באוויר. צורת הטיסה, במעגלים, אינה מקלה על המתחרה ועלולה לגרום לסחרחורת. הנחמה הקטנה שבמשך הזמן מתרגלים ופחות ופחות מרגישים בסחרחורת.

מחלקת F2C – טיסני מרוץ צוות –

טיסני מרוץ צוות הינם מחלקת “הפורמולה אחת” של הטיסנאות הספורטיבית בכלל ושל טיסני הכבלים בפרט. מתוך שם המחלקה ברור כי התחרות אינה בין יחידים אלא בין צוותים.
צוות מורכב משני אנשים, טייס ומכונאי, עליהם יוסבר בהמשך.
מטרת התחרות הינה לעבוד מרחק של 10 ק”מ בזמן הקצר ביותר.
במהלך התחרות על הטיסן לטוס בגובה ממוצע של 3-2 מטר במהירות של כ 200 קמ”ש. טיסן ממוצע, המונע ע”י מנוע מיוחד, שוקל כ 380-330 גרם. אורך הכבלים נקבע על 15.92 מטר. היקף מעגל בעל רדיוס כזה הוא 100 מטר.

על הטיסן (בעזרת המטיס) לבצע 100 סיבובים (הקפות) בזמן הקצר ביותר. 100 הקפות הינן 10 ק”מ. במרוץ גמר מבצעים מרוץ ל 200 הקפות. כמות הדלק המותרת במיכל הדלק הינה 7 סמ”ק בלבד. הטיסן אינו מסוגל לבצע את כל 100 ההקפות עם כמות דלק כל כך קטנה ללא נחיתה ותדלוק. לצורך כך יש מכונאי! מטיס הטיסן נקרא טייס. טייס + מכונאי הם צוות.
במהלך מקצה אחד משתתפים במרוץ שלושה צוותים המטיסים בו זמנית שלושה טיסנים באותו מעגל, כל הטיסנים טסים באותו הכיוון. זמן ממוצע של תדלוק + הנעה (ביד בלבד) הוא כ 5-3 שניות. המנועים צריכים להיות חסכוניים מאוד בדלק ומאידך מהירים. מנועים לטיסני מרוץ צוות הם בדרך כלל מנועי דיזל מיוחדים בעלי יחס דחיסה גבוה מאוד. למכונאי יש בקבוק דלק דחוס על היד ושסתום על אחת מאצבעותיו. תפיסת הטיסן נעשית ביד ימין, תדלוק ביד שמאל והנעה שוב ביד ימין.
מרוץ צוות בטיסני כבלים הנה מחלקה מרתקת המספקת הנאה רבה גם למתחרים וגם לצופים.

מחלקת F2D – טיסני כבלים דו-קרב –

מחלקת הדו קרב הנה מחלקה לבעלי עצבים חזקים. טיסן ממוצע טס במהירות של 150 קמ”ש וגורר אחריו סרט נייר. בקרב מתחרים שני מטיסים. מטרת הקרב היא לצבור כמה שיותר נקודות ולהישאר באוויר, קרב נמשך 4 דקות.

על כל שנייה באוויר מקבל המתחרה נקודה. על כל שנייה על הרצפה מורידים נקודה. על כל חיתוך של סרט היריב מקבלים 100 נקודות. השיפוט בדו קרב הרבה יותר מורכב וזה רק הבסיס של החוקים.

טיסן דו קרב אינה מסובך במיוחד לבניה ואינו יקר. המנועים הינם אחת ההוצאות הגדולות במחלקה. ניתן להעביר את המנוע מטיסן לטיסן אך לעיתים קרובות קורה כי המנוע ניזוק בעת “נחיתה” (או ריסוק…). בדרך כלל, טיסנאי הבא לתחרות יגיע עם מלאי של טיסנים המוכנים לתחרות (בתחרות בינלאומית מותר להירשם עם עד עשרה טיסנים).

כתבות נוספות

כיצד עובדת מערכת שלט רחוק

אם יש בבעלותכם, או שאתם חושבים לקנות מערכת שלט רחוק הפועלת בתחום רחב הפס של 2.4GHz תרצו בוודאי להבין כיצד בדיוק היא עובדת, מאמר זה ינסה לשפוך אור על דרך עבודתן של מערכות אלו.

קרא עוד

למה חשוב לעשות את מה שאוהבים?

מה המשותף לאלברט איינשטיין, פול מקרטני, אברהם לינקולן ופאולו קואלו ? כולם מצאו את ה”אלמנט” שלהם. אותו מקום שבו הם מרגישים הכי עצמם. ד”ר קן רובינסון כתב על זה רב מכר…

קרא עוד

פיתוח טיסן ד’2 פלפר

מאת: פר פינדל. לורד פלאש 4 הוא הפלפר הראשון שלו. מנגנון הפעלת הפלפר, שיפור משמעותי במגוון פרמטרים, צורת האיזון לטיסני הפלפ. אז פלפ או לא? קראו בכתבה.

קרא עוד

הפלייאוף המדהים ביותר

בתחרויות טיסנים חופשיים בארץ מתקיימים חמישה סיבובים. המתחרים אשר ביצעו תוצאה מלאה בכל חמשת הסיבובים ממשיכים לטיסות ההמשך, שמתקיימות למחרת מיד עם הזריחה

קרא עוד

כתבות נוספות שיעניינו אותך